תרבות אוטיסטית בישראל
אירועי
חג האוטיסטים הבינלאומי
מתקיימים מדי שנה, ב-18 ביוני, ברחבי העולם
כנס האוטיסטים
אוטסקייפ
מתקיים מדי קיץ באנגליה
כנס האוטיסטים
אוטריט
מתקיים מדי קיץ בארה"ב
אספים לחופש
הוא ארגון בינלאומי, שמרכזו בבריטניה
רשת האוטיסטים הבינלאומית
היא ארגון בינלאומי, שמרכזו בארה"ב
מושגים בסיסיים בתרבות האוטיסטית
אוטיזם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חפש
אוטיזם היא הפרעה התפתחותית הקשורה בתפקוד המוח. זוהי הפרעה פסיכיאטרית הנובעת מבעיה נוירולוגית. המאפיינים הנפוצים כוללים בעיות בקשר חברתי ובתקשורת רגשית, כמו גם תבניות קבועות של עניין, של פעילות ושל התנהגות. אוטיזם מופיע בדרך-כלל במהלך שלוש שנות החיים הראשונות. מעריכים כי ההפרעה מופיעה בכל 2 עד 6 מתוך 1,000 אנשים, והיא נפוצה פי 4 יותר אצל גברים לעומת נשים (מקור: The Autism Society of America, [1]). ההפרעה שכיחה במיוחד בקרב גברים לבנים.
אוטיזם ניתן לטיפול אך לא לריפוי. גילוי והתערבות מוקדמים חיוניים להתפתחות הילד הלוקה באוטיזם. הסברה הרווחת היא שריפוי לאוטיזם אינו אפשרי, משום שההפרעה קשורה בהיבטים של מבנה המוח שנקבעים בשלבים מוקדמים מאוד של ההתפתחות. עם זאת, ישנן טענות עקשות כי אנשים מסוימים החלימו כליל מהבעיה לאחר שאובחנה (ראה הפניות ל-Karyn Seroussi ול-Cheri Florance).
אוטיזם נחשב להפרעה נוירוביולוגית שיש בה מרכיב גנטי משמעותי (השכיחות בקרב אחים לאוטיסטים גדולה פי 50 בהשוואה לאוכלוסייה הכללית) וכמה סמנים ביולוגיים הקשורים במבנה המוח (למשל: חלק מהחולים הם בעלי מוחות גדולים יותר, או חסר חלקי לפחות של הורמיס במוחון) ובתפקוד המוח. כ- 70% מהלוקים באוטיזם הם בעלי דרגה מסוימת של פיגור שכלי. אופיינית להם שונות גדולה במיומנויות (למשל: בדרך כלל רמה גבוהה יחסית של פתרון בעיות לא מילוליות, ורמה נמוכה יותר של מיומנויות שפה ומיומנויות המשגה).
באופן אוניברסלי, קיים פער ניכר בין הפוטנציאל הקוגניטיבי של הפרט (זאת אומרת מנת המשכל) לבין היכולת שלו לתפקד היטב בחיי היום יום (מיומנויות הסתגלותיות).
האבחנה של אוטיזם היא כולה התנהגותית, וכוללת בדיקה קלינית של ההיסטוריה של הילד וביצועיו בתחומי ההתנהגות החברתית והתקשורתית, בהתנהגות במשחק ובדמיון. בשנות התשעים חלה התקדמות בחקר המקור הביולוגי של אוטיזם, במיוחד בהיבטים הקשורים לגנטיקה של הליקוי ולתפקוד המוח האוטיסטי, אבל לא קיים עדיין מבחן ביולוגי (כמו בדיקת דם) לאבחנת הסובלים ממצב זה.
תוכן עניינים [הסתר]
1 היסטוריה
2 תסמינים
2.1 תסמינים חברתיים
2.2 קשיי תקשורת
2.3 תבניות התנהגות חוזרות
3 חומרת התסמינים
3.1 "תפקוד נמוך" ו"תפקוד גבוה"
4 תסמונת אספרגר ותסמונת קנר
5 הפרעות נדירות בקשת ההפרעות האוטיסטיות
5.1 תסמונת רֶט
5.2 הפרעת CDD
6 גידול באבחון אוטיזם
7 מחלוקות בנוגע לאוטיזם
8 ראו גם
9 לקריאה נוספת
10 קישורים חיצוניים
[עריכה] היסטוריה
לאו קנרלמרות השפעתה הרבה של ההפרעה, הפוגעת בכאחד מתוך חמש מאות ילדים וגורמת לשיבוש רב בחייהן של משפחות רבות, לא ניתן להפרעה זו שם לפני אמצע המאה העשרים.
בשנת 1943, ד"ר לאו קנר מבית-החולים "ג'ונס הופקינס" במרילנד חקר קבוצה של 11 ילדים וטבע את המונח "אוטיזם בילדות מוקדמת" (early infantile autism). באותה תקופה, מדען גרמני בשם ד"ר האנס אספרגר תאר גרסה חמורה פחות (או לפחות שונה) של אוטיזם, שנודעה בשם תסמונת אספרגר.
אלו שתי הצורות המתועדות הראשונות של אוטיזם. הפרעות המכונות כיום "אוטיזם" נבדלות על-פי מידות שונות של יכולות תקשורת, אינטראקציה חברתית, ותבניות התנהגות קבועות, שבלוניות או מוגבלות.
[עריכה] תסמינים
סימנים אפשריים להפרעות ממשפחת האוטיזם:
הילד אינו ממלמל, מצביע, או מבצע מחוות מובנות בגיל שנה.
הילד אינו מדבר אפילו מלה אחת בגיל 16 חודשים.
הילד אינו מחבר שתי מילים בגיל שנתיים.
הילד אינו מגיב לקריאת שמו.
הילד מאבד יכולות שפה או כישורים חברתיים.
סימנים אחרים:
קשר עין גרוע.
נדמה כי הילד אינו יודע כיצד לשחק עם צעצועים.
הילד מסדר צעצועים או חפצים אחרים במידה מוגזמת.
הילד נקשר לחפץ או צעצוע יחיד.
הילד אינו מחייך.
נדמה לעיתים כאילו הילד סובל מבעיות שמיעה.
[עריכה] תסמינים חברתיים
תינוקות המתפתחים באופן טיפוסי הם יצורים חברתיים מלכתחילה. כבר בשלבים מוקדמים הם בוהים באנשים, פונים לעבר קולות, אוחזים באצבעות ואף מחייכים.
לעומתם, ילדים הלוקים באוטיזם מעדיפים חפצים על-פני פנים, ונדמה שיש להם קושי אדיר ללמוד להשתלב בקח-ותן של מגע אנושי יום-יומי. אפילו בחודשים הראשונים לחייהם, רבים מהם לא מגיבים לסביבתם ונמנעים מקשר עין. נדמה כי הם אדישים לאנשים אחרים, ולעיתים קרובות נראה כי הם מעדיפים להיות לבד. הם עשוים להתנגד לתשומת-לב, או לקבל חיבוקים וליטופים באופן פסיבי. מאוחר יותר, רק לעיתים נדירות הם מחפשים נחמה אצל הוריהם, או מגיבים לגילויי כעס או חיבה באופן טיפוסי. מחקרים מרמזים כי למרות שילדים אוטיסטים נקשרים להוריהם, קשר זה מובע בדרך-כלל באופן לא שגרתי שקשה "לקרוא" אותו. להורים הדבר עשוי להראות כאילו הילד אינו נמשך אליהם כלל. הורים שציפו להנאה שבחיבוק וליטוף ילדם ובמשחק עימו עשויים לחוות אכזבה קשה בשל העדר משיכה הדדית טיפוסית מצד הילד.
לילדים הלוקים באוטיזם נדרש זמן רב יותר ללמוד לפרש מה אחרים חושבים ומרגישים. סימנים חברתיים עדינים כגון חיוך, קריצה או העווית הפנים - עשוים להיות חסרי משמעות בעיניהם. לילד המפספס סימנים אלה, לקריאה "בוא הנה" יש תמיד את אותה המשמעות, בין אם הדובר מחייך ומושיט את ידיו לחיבוק ובין אם הוא זועף וידיו מאוגרפות על מותניו. ללא היכולת לפרש מחוות והבעות פנים, העולם החברתי עשוי להיות מבלבל מאוד. אנשים הלוקים באוטיזם גם מתקשים לראות דברים מנקודת מבטם של אחרים, מה שעוד יותר מסבך את הדברים. ילדים רגילים (המונח "רגיל" מופיע כאן במובן "neurotypical") בגיל 5 מבינים שלאנשים אחרים יש מידע שונה, הרגשות שונות ומטרות שונות מאלו שלהם. מי שסובל מאוטיזם עשוי שלא להבין זאת. חוסר הבנה זה מותיר אותם ללא יכולת לחזות או להבין את התנהגותם של אחרים.
לעיתים קרובות (אם כי לא תמיד), הלוקים באוטיזם מתקשים גם לשלוט ברגשותיהם. הדבר עשוי להתבטא בהתנהגות "ילדותית" כגון בכי בכיתה, או התפרצויות מילוליות שנראות כבלתי-הולמות לסובבים אותם. בנוסף, הלוקים באוטיזם עשויים לעיתים להתנהג בתוקפנות פיזית, מה שמקשה עוד יותר על קשרים חברתיים. יש להם נטייה "לאבד שליטה", בעיקר כשהם בסביבה מוזרה או מפחידה, או כשהם כועסים או מתוסכלים. הם עשויים לעיתים לשבור דברים, לתקוף אחרים, או לפגוע בעצמם. בתסכולם, חלקם מטיחים את ראשם, מושכים בשערותיהם, או נושכים את זרועותיהם.
[עריכה] קשיי תקשורת
עד הגיעם לגיל 3, ילדים רגילים עוברים כמה ציוני-דרך בדרך ללימוד השפה; אחד הציונים המוקדמים הוא מלמולים. עד ליום הולדתו הראשון, פעוט טיפוסי אומר מילים, פונה כשהוא שומע את שמו, וכשמציעים לו משהו לא רצוי, מבהיר כי התשובה היא "לא".
התפתחות הדיבור אצל הלוקים באוטיזם מתרחשת על מסלול שונה. חלקם נותרים אילמים לכל ימי חייהם, למרות שהם מגלים אוריינות ויכולת מלאה לתקשר בדרכים אחרות - תמונות, שפת הסימנים, והקלדה הן שיטות טבעיות בהרבה עבורם. ישנם תינוקות המגלים סימני אוטיזם בשלבים מאוחרים יותר; הם הומים וממלמלים בחודשי חייהם הראשונים, אך חדלים מכך עד מהרה. אחרים מתעכבים, ומפתחים יכולות שפה בגיל מאוחר, לעיתים אף בשנות העשרה לחייהם. ועדיין, חוסר היכולת לדבר לא מעיד על חוסר תבונה או חוסר מודעות בקרב אוטיסטים, ממש כפי שהוא לא מעיד על בעיות אלה אצל ילד רגיל שפיו סגור בסרט הדבקה. בהנתן הסדרים מתאימים, אוטיסטים רבים "ידברו" בשמחה במשך שעות, ולעיתים קרובות ניתן למצוא אותם בחדרי שיחה ברשת, באתרים שונים, וכו'.
אלו מהם שכן מדברים עושים זאת לעיתים קרובות בדרכים לא שגרתיות, ושומרים עד לגיל מאוחר (או לכל מהלך חייהם) על דפוסי דיבור האופייניים לשלבים מוקדמים ברכישת השפה. חלקם מדברים רק במילים בודדות, ואחרים חוזרים על אותה אמירה שוב ושוב; חלקם חוזרים על מה שהם שומעים, הפרעה המכונה אקולאליה. חזרות שיריות הן פעילות מרגיעה שאוטיסטים בוגרים רבים שמחים לעסוק בה. לאוטיסטים רבים יש חוש מפותח לצלילים, ולעיתים קרובות הם מבינים טוב יותר את מה שנאמר להם אם המילים נאמרות כשיר.
ילדים מסוימים סובלים מעיכוב קל בלבד בלימוד השפה, או אף רוכשים את השפה בקצב גבוה ונהנים מאוצר מילים עשיר, אולם הם מתקשים מאוד לנהל שיחה כמו ילדים רגילים. הם מתקשים ב"קח-ותן" של שיחה רגילה, למרות שלעיתים קרובות הם מסוגלים לנהל מונולוגים על נושא אהוב, מבלי לתת לאף אחד אפשרות להעיר על הדברים. כשמתאפשר להם לדבר עם אוטיסטים אחרים, הם מנהלים בקלות "מונולוגים מקבילים". ממש כפי שאנשים רגילים לא מסוגלים להבין את שפת הגוף, הטונים הקוליים, ובחירת המילים של האוטיסט, כך גם האוטיסטים מתקשים בנקודות אלה בהבנת הרגילים. בפרט, יכולות השפה של האוטיסטים נדמות כמילוליות ביותר; אנשים רגילים משייכים לעיתים, בטעות, "משמעויות" נסתרות לדבריהם של אוטיסטים, או שהם מצפים מאוטיסטים להבין משמעויות מרומזות בדיבורם-הם.
שפת-הגוף של אוטיסטים מכוונת כלפי אוטיסטים אחרים, לפיכך אנשים רגילים עשויים להתקשות להבינה. הבעות פנים, תנועות ומחוות מובנות בקלות על-ידי אוטיסטים אחרים, אך אינן תואמות לאלה שאנשים רגילים עושים בהם שימוש. בנוסף, לטון קולם יש שינויי גוון עדינים המעידים על הרגשתם, ולעיתים קרובות מערכת השמיעה של אדם רגיל לא יכולה לחוש בתנודות אלה. במקרים רבים קולם נדמה לאדם רגיל כקול גבוה, שירי, או מונוטוני ו"רובוטי". חלק מהילדים הלוקים באוטיזם שיש להם כישורי שפה טובים מדברים כמו מבוגרים קטנים, ולא ב"שפת הילדים" בה משתמשים בני-גילם הרגילים.
היות שאנשים רגילים מסרבים בדרך כלל ללמוד את שפת-הגוף של האוטיסטים, ובהתחשב בכך שכישורי השפה של האוטיסטים לא נוטים בדרך כלל לעבר השפה המדוברת, אוטיסטים רבים נדרשים למאמץ רב כדי להסביר לאחרים את רצונותיהם. כתוצאה מכך, הם עשויים להגיב כפי שכל אחד אחר היה מגיב במצב שכזה: לצעוק בתסכול, או לקחת בכוח את החפץ שהם מעוניינים בו. במהלך התבגרותם של אנשים הלוקים באוטיזם, הצטברות של יחס לא ראוי, דחייה מצד אנשים רגילים שחושבים כי ההבדלים הם משהו שיש "לרפא", ואי-ההבנות התכופות מצידם של אנשים רגילים המסרבים לנסות ולגשר על הפער הנוירולוגי, גורמת להם להפוך, באופן מובן, לאנשים מודאגים או מדוכאים.
[עריכה] תבניות התנהגות חוזרות
למרות שילדים הלוקים באוטיזם נראים בדרך כלל רגילים מבחינה פיזית ויש להם שליטה טובה על גופם, תנועות חוזרות בלתי-רגילות עשויות להוביל לדחייתם בידי ילדים אחרים. התנהגויות אלה עשויות להיות קיצוניות ובולטות מאוד, או עדינות יחסית. חלק מהילדים, וגם המבוגרים, מבלים זמן רב כשהם מנפנפים בזרועותיהם, או הולכים על קצות האצבעות. אחרים קופאים לפתע על עומדם.
כילדים, הם עשוים לבלות שעות בסידור של מכוניות ורכבות הצעצוע שלהם בסדר מסוים, במקום לשחק איתן כילדים רגילים. אם מישהו מזיז בטעות את אחד הצעצועים, הילד עשוי להתרגז מאוד. לעיתים קרובות, ילדים הלוקים באוטיזם צריכים - ואף דורשים - עקביות מוחלטת בסביבתם. שינוי קל בכל שגרה - בשעות הארוחה, בלבוש, התקלחות, הליכה לבית-הספר בזמן מסוים ובאותה הדרך בדיוק - יכול להפריע להם מאוד. אולי סדר ותבניות קבועות עוזרים להכניס קצת יציבות בעולמם המבלבל.
לעיתים התנהגויות חוזרות מופיעות כעניין עמוק ועקבי בנושא מסוים. למשל, הילד עשוי לגלות אובססיה ללמוד הכול אודות שואבי אבק, לוח הזמנים של הרכבת, או מגדלורים. לעיתים קרובות קיים עניין גדול במספרים, סמלים, או נושאים מדעיים.
[עריכה] חומרת התסמינים
אוטיזם עשוי להופיע בדרגות שונות, החל מאלה שסובלים כפי הנראה מפיגור שכלי ועד מקרים בהם התסמינים הם מתונים או תקינים דיים עד שהלוקים בתסמונת נדמים כבלתי-חריגים (רגילים) לציבור הרחב - שלעיתים קרובות, מתייחס לאוטיסטים המתפקדים היטב כאל "יורמים".
[עריכה] "תפקוד נמוך" ו"תפקוד גבוה"
הן מבחינת סיווג והן מבחינת טיפול, לעיתים קרובות מחלקים את האוטיסטים לאלה עם מנת משכל נמוכה מ-80, עליהם נאמר שיש להם "אוטיזם עם תפקוד נמוך" (LFA), ואלה עם מנת משכל של 80 או יותר, עליהם נאמר שיש להם "אוטיזם עם תפקוד גבוה" (HFA). באופן כללי יותר מסווגים אוטיסטים לתפקוד נמוך או גבוה על פי יכולתם להתמודד עם משימות של חיי יום-יום, ולא על פי מנת המשכל שלהם.
אי-התאמה זו עשויה להוביל לבלבול בקרב ספקי שירותים המבלבלים בין מנת משכל לבין תפקוד ועלולים לסרב לשרת אוטיסטים בעלי מנת משכל גבוהה המוגבלים מאוד ביכולתם לבצע משימות יום-יומיות, או להתעלם מהיכולת האינטלקטואלית של אוטיסטים רבים הנחשבים לבעלי תפקוד נמוך. ישנם למשל אנשי מקצוע המסרבים לסווג כאוטיסטים את כל האוטיסטים המסוגלים לדבר, משום שהם עדיין מחזיקים בדעה שאוטיזם הוא ליקוי בתקשורת.
[עריכה] תסמונת אספרגר ותסמונת קנר
מבין סוגי האוטיזם הנפוצים, תסמונת קנר מתוארת בדרך כלל כ"אוטיזם קלאסי", המקושר עם תפקוד נמוך, בעוד שתסמונת אספרגר מתוארת כצורת אוטיזם עם תפקוד גבוה; אולם לא תמיד הדבר נכון.
בספרות המקצועית של היום (ה DSM-IV-TR של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית), ההבדל החשוב ביותר בין תסמונת קנר לתסמונת אספרגר הוא שאבחון של הראשונה כולל את האבחנה לגבי "תפקוד לקוי או איטי לפחות באחד משלושת התחומים הבאים, שהחל לפני גיל 3 שנים: (1) אינטראקציה חברתית, (2) שימוש בשפה לתקשורת חברתית, או (3) משחק סמבולי או דמיוני" [2], בעוד שבאספרגר, בתחומים אלה "אין עיכוב בעל משמעות קלינית" [3].
ב-DSM אין התייחסות למידת התפקוד האינטלקטואלי, אולם העובדה שבאופן טיפוסי, הלוקים בתסמונת אספרגר נוטים לתפקד טוב יותר מהלוקים בתסמונת קנר הובילה לסברה הנפוצה כי תסמונת אספרגר שקולה ל-HFA, או שהיא הפרעה קלה יותר מאוטיזם. ישנה גם סברה נפוצה אך שגויה לפיה כל האוטיסטים עם תפקוד אינטלקטואלי גבוה סובלים מתסמונת אספרגר; או ששני הסוגים הם פשוט "יורמים" עם תווית של תסמונת רפואית.
ההבנה הציבורית של האוטיזם התפתחה, אולם הזיהוי הפופולרי של אוטיזם עם מקרים קשים יחסית, כמו זה המתואר היטב בסרט "איש הגשם", מוביל קרובי משפחה של חולי אוטיזם רבים לתאר אותם כסובלים מתסמונת אספרגר ולא מאוטיזם.
[עריכה] הפרעות נדירות בקשת ההפרעות האוטיסטיות
[עריכה] תסמונת רֶט
תסמונת רט היא נדירה יחסית, ומופיעה באופן כמעט בלעדי אצל בנות, אחת מכל 10,000 עד 15,000. לאחר תקופה של התפתחות רגילה, בין 6 ל-18 חודשים, מתחילים להופיע תסמינים הדומים לתסמיני האוטיזם. מתחילה נסיגה בהתפתחות החברתית של הילדה; היא לא מגיבה עוד להוריה, ומתרחקת מכל מגע חברתי. אם דיברה לפני כן, היא מפסיקה; היא לא יכולה לשלוט ברגליה; היא מעקמת את ידיה. בחלק מהבעיות הקשורות לתסמונת רט ניתן לטפל. תרפיה פיזית, תרפיה תעסוקתית ותרפיה בדיבור יכולים לעזור עם בעיות קואורדינציה, תנועה ודיבור.
לאחרונה התגלה [4] כי מוטציה ברצף של גן יחיד עלולה לגרום לתסמונת רט. תגלית זו עשויה לעזור לרופאים להאט או אף לעצור את התפתחות התסמונת. יתכן אף שיתאפשר לאתר את התסמונת בשלבים מוקדמים מאוד ולהתחיל את הטיפול בגיל מוקדם יותר.
[עריכה] הפרעת CDD
מעט מאוד מהילדים הסובלים מאוטיזם סובלים מהפרעת CDD (הפרעת התפרקות בילדות, childhood disintegrative disorder). ההערכה היא כי פחות משניים מתוך 100,000 חולי אוטיזם סובלים מ-CDD. הפרעה זו מופיעה בדרך-כלל אצל בנים. תסמיני ההפרעה עשוים להופיע בגיל שנתיים, אולם הם מופיעים בדרך-כלל רק בגיל 3 או 4. עד לגיל זה, הילד מציג התפתחות רגילה ביכולות תקשורת וקשרים חברתיים.
[עריכה] גידול באבחון אוטיזם
בעשר השנים האחרונות חל גידול אדיר במספר מקרי האוטיזם המדווחים. ישנן השערות רבות לגבי הגורמים לגידול זה, ללא כל הוכחה המאששת מי מהשערות אלה. עם זאת, מחקרים פסלו את ההשערה לפיה הגידול נובע כולו משיפור ביכולת האבחון.
בעשור האחרון גדלה אוכלוסיית ארצות הברית ב-13%. חל גידול של 16% בליקויים שאינם קשורים לאוטיזם. הגידול באוטיזם עמד על 173%.
ב-2001 פרסם הירחון "Wired" מאמר מעניין על "תסמונת היורם" (The Geek Syndrome, [5]), שחקר את הקפיצה במספר מקרי האוטיזם שאותרו בעמק הסיליקון. זוהי רק דוגמה אחת לשימוש שעושה התקשורת בתוויות של מחלות נפש לסימון התנהגות שהיא בסך הכול גרסה של התנהגות רגילה. ביישנות, חוסר כישורים אתלטיים וכישורים חברתיים, ונושאי עניין אינטלקטואליים, גם כשהם נראים מוזרים לאחרים, אינם בפני עצמם סימנים של אוטיזם או של תסמונת אספרגר.
[עריכה] מחלוקות בנוגע לאוטיזם
ישנה מחלוקת בשאלה האם אוטיזם, ובעיקר (אבל לא רק) תסמונת אספרגר, היא הפרעה כלל, או שמא היא רק שוני ב"חיווט" הנוירונים. לאוטיסטים רבים יש כישורי שפה (ישנם אוטיסטים אילמים הכותבים היטב), והם מעוניינים לדבר בשם עצמם על חוויותיהם. הם אינם מעוניינים בריפוי, אלא בקבלת הזדמנות להשתמש בכישוריהם ותפישתם היחודיים באופן מועיל. אתרים כגון Autistics.org מציגים גישה זו.
יש אנשים הרואים בגישה זו תוצאה של מה שנדמה להם כשימוש יתר במלה "אוטיזם" לתאור ילדים ביישנים בעלי נטיות אינטלקטואליות שאינם מוחצנים ואינם מתעניינים בספורט, או המראים עיכובים קלים בהתפתחות (עדיף אוטיסט על מפגר?). אולם האנשים האוטיסטים הראשונים שהציגו את הגישה לפיה אין צורך לרפא אוטיזם, שאחד המפורסמים שבהם הוא ג'ים סינקלייר, אובחנו כאוטיסטים בתקופה בה הייתה זו אבחנה לחלוטין לא פופולרית. לפיכך, אין להקל ראש ולהניח שהאוטיסטים המציגים גישה זו הם פשוט קבוצה שאובחנה בטעות. רבים מהם אובחנו נכונה, והם לא סתם ביישנים או "יורמים" מופנמים עם שיגיונות חברתיים. הם סובלים מבעיות קשות בתפקוד יום-יומי, אולם בכל זאת הם מוצאים את האוטיזם כחלק מובנה של אישיותם, כך שאינם מעוניינים שיוסר מהם בלא הבחנה בשם הנורמליות. הורים הכמהים לילד "רגיל" עשוים להסכים לטיפולים שונים ומשונים, ובכלל זה טיפולים בשוקים חשמליים, תרופות נוגדות דיכאון וטיפולים אחרים שבמקרים רבים נראים ברבריים לחלוטין, ואף גרוע מכך.
ישנם טיפולים-לכאורה לאוטיזם, ואף שיטות ריפוי-לכאורה, שאינם משיגים אלא קונפורמיזם מצידו של המטופל. "טיפולים" רבים נועדו לגרום לאוטיסט להתנהג בדרך שנראית כרגילה על פני השטח והם מובילים להתנייה של האוטיסט לחיקוי התנהגות רצויה (כגון קשר עין), מבלי להעניק להם כל הבנה חברתית ומבלי להפוך את ההתנהגות הזו לנוחה מבחינתם. טיפולים אחרים, כגון "טיפול ההחזקה" (holding therapy) האכזרי במיוחד, לא משיגים דבר מלבד שיפור ההרגשה של ההורה הלא-אוטיסט. ידועים מקרים בהם ילדים אוטיסטים נהרגו בשל טיפולים מעין אלה.
בישראל ובקהילות יהודיות בעולם נשמעות לפעמים טענות על היותם של אוטיסטים (בעיקר מקרים קשים של LFA) "גלגול נשמות" של אנשים שחטאו בגלגולים קודמים. תקשורת עמם שמגלה "סודות מההוויה העליונה" מתבצעת באמצעות הצבעה שלהם על לוח אותיות. תוצאות של התקשרויות כאלו מדווחות לפעמים בפרסומים הקשורים לתנועת החזרה בתשובה. לתופעה זו מעולם לא ניתנה גושפנקא מדעית והמומחים כולם, ואיתם רובם המוחלט של הרבנים, רואים אותה כהבל גמור.
[עריכה] ראו גם
אוטיזם בתפקוד גבוה
קהילה אוטיסטית
[עריכה] לקריאה נוספת
Donna Williams, Autism: an inside-out approach, ISBN 1853023876
(נקודת מבט מעניינת על נסיונה כאוטיסטית)
Karyn Seroussi, Unraveling the Mystery of Autism and Pervasive Developmental Disorder: A Mother's Story of Research and Recovery, Simon & Schuster, ISBN 0684831643
Cheri Florance, A Boy Beyond Reach, Simon & Schuster, ISBN 0743221079
[עריכה] קישורים חיצוניים
אלו"ט - אגודה לאומית לילדים אוטיסטים
אוטיזם - הגדרות, באתר אלו"ט
חמוטל גרייף-ירון, אני חמוטל, אמא של ארנון מאמר מאת אימו של אוטיסט, האייל הקורא
autism.com מרכז למחקר אוטיזם (באנגלית)
אודות אוטיזם (באנגלית)
ג'סמין אוניל, חיי כאוטיסטית (באנגלית)
מרכז מפנה, התערבות טיפולית מוקדמת באוטיזם
מרכז שי, קידום שיטת ABA לטיפול באוטיזם
הבהרה: המידע בוויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.
מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%98%D7%99%D7%96%D7%9D
קטגוריה: הקשת האוטיסטית
אוטיזם בתפקוד גבוה הוא מצבם של אנשים בעלי מאפיינים אוטיסטיים מסוימים, המסוגלים לתפקד בחברה באופן כמעט נורמלי. אוטיזם בתפקוד גבוה נקרא לפעמים גם "תסמונת אספרגר בתפקוד גבוה". במונחים יומיומיים, אנשים שנמצאים במצב זה עשויים להחשב לתמהוניים, מעופפים ומוזרים.
ההבדל המדוייק בין אוטיזם, תסמונת אספרגר ואוטיזם בתפקוד גבוה טרם נקבע ולעיתים נעשה שימוש במונח תסמונת אספרגר באותו המובן של אוטיזם בתפקוד גבוה.
לאוטיסטים בתפקוד גבוה יש מגוון רחב של ליקויים ושל כשרונות, שהם שונים מאוד אצל כל אחד מהם.
תוכן עניינים [הסתר]
1 הבטים חברתיים
2 קשיים
3 מעלות אפשריות
4 הבדלי מגדר
5 גורמים
6 שכיחות אוטיזם בתפקוד גבוה באוכלוסייה
7 ראו גם
[עריכה] הבטים חברתיים
באופן כללי, אוטיסטים בתפקוד גבוה נוטים לעבור על כללים חברתיים בלתי כתובים. לדוגמה, לרוב קשה להם לחזות את מחשבותיהם, רגשותיהם ותגובותיהם של אנשים אחרים לנאמר. הם גם עשויים לא לציית לכללי נימוס בסיסיים, כמו לא לדפוק בדלת לפני שהם נכנסים לחדר ולא לשאול בחזרה מה שלום השואל כאשר זה שאל אותם לשלומם.
תפיסתם הנאיבית את הכללים החברתיים עשוייה להוביל לניצולם על ידי זולתם. מסיבה זו, נראה שאין להם הגיון פשוט.
אוטיסטים בתפקוד גבוה עשויים להיראות לעיתים מנותקים או חולמניים, בעיקר במצבים של עומס יתר תחושתי, כגון במסיבות או במקומות צפופים. לעתים, הם יוצרים קשר עין חלקי בלבד עם המשוחחים עמם והדבר מוביל לסיווגם כ"ביישנים".
[עריכה] קשיים
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
[עריכה] מעלות אפשריות
למרות הליקויים, אוטיסטים בתפקוד גבוה עשויים להנות מכמה מההבטים החיוביים של האוטיזם. לדוגמה, הם עשויים להצליח להתרכז בבעיה מסובכת לאורך זמן רב. לעתים יש להם יכולות לימוד מעולות, למרות שיכולות אלו לא תבואנה לידי ביטוי בנושאים שאינם מעניינים אותם. לרוב הם אינם נתקלים בבעיות במוסדות חינוך שתומכים בהם ובדרך כלל הם מצליחים בלימודים.
אוטיסטים בתפקוד גבוה הם לרוב אינטליגנטים, מחוננים וישרים, חרוצים בביצוע משימות שמעניינות אותם ופותרי בעיות מצוינים. הם נוטים להיות מדענים או מהנדסים מצוינים או לעסוק במקצועות אחרים שדורשים עבודה שיטתית וניתוחית.
פעמים רבות לאוטיסטים בתפקוד גבוה יש ידע רב בנושאים מוזרים או מסובכים ורצון עז ללמוד את הנושאים הללו בצורה מאורגנת.
צורת הדיבור של אוטיסטים בתפקוד גבוה היא לעיתים מדוייקת במיוחד. חלקם משתמשים בשפה בצורות יצירתיות יותר מהרגיל.
[עריכה] הבדלי מגדר
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
[עריכה] גורמים
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
[עריכה] שכיחות אוטיזם בתפקוד גבוה באוכלוסייה
בשנות ה-90 של המאה ה-20, שכיחות האוטיזם בתפקוד גבוה באנגליה הוערכה כאחד מכל 2,000 אנשים. מחקר שפורסם ב-2006 טוען שאחד מכל 250 ילדים הוא אוטיסט ואחד מכל 130 ילדים נמצא על הקשת האוטיסטית. העלייה הדרמטית במספר נובעת כנראה ממודעות טובה יותר לאוטיזם בתפקוד גבוה בקרב אנשים שאינם לקויי למידה.
[עריכה] ראו גם
קהילה אוטיסטית
תרבות אוטיסטית
דניאל טאמט
דונה ויליאמס
ז'יל טראין
מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%98%D7%99%D7%96%D7%9D_%D7%91%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%93_%D7%92%D7%91%D7%95%D7%94
קטגוריות: ויקיפדיה: ערכים הדורשים השלמה | הקשת האוטיסטית
אנשי ספקטרום ישראלים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חפש
אסי (אנשי ספקטרום ישראלים) הוא ארגונם של אנשי הקשת האוטיסטית (הספקטרום האוטיסטי) בישראל. הארגון הוקם בראשית שנת 2006, כשהוא שואב את השראתו מהארגון הבינלאומי הותיק "רשת האוטיסטים הבינלאומית" (ANI - Autism Network International בוויקי האנגלית)
הארגון נוסד בידי קבוצת ישראלים בעלי מצבי קשת אוטיסטית, בכדי להוות מפלט חברתי לאנשי הקשת האוטיסטית, בכדי לקשר בינם לבין עצמם ובכדי לקשר בינם לבין ארגונים מקבילים במדינות אחרות בעולם.
ארגון אסי הוא המייצג העיקרי של הקהילה האוטיסטית ושל התרבות האוטיסטית במדינת ישראל.
חברי ארגון אסי שומרים על קשר קבוע עם חברי ארגונים מקבילים במדינות אחרות בעולם, ואף משתתפים בכנסים בינלאומיים של אנשי הקשת האוטיסטית.
בשנת 2005, פירסמה חברת אסי סולה שלי את המאמר קהילה אוטיסטית: מה, למה ואיך, שהיה המאמר העברי הראשון שעסק בקהילה האוטיסטית.
בחודש יוני 2006, קיימו חברי אסי אירוע לציון חג האוטיסטים הבינלאומי, שהיה האירוע הישראלי הראשון לציון החג.
[עריכה] ראו גם
אספים לחופש (ארגון בינלאומי של אנשים הנמצאים על הקשת האוטיסטית. בסיסו נמצא בבריטניה).
חג האוטיסטים הבינלאומי
אוטיזם בתפקוד גבוה
קהילה אוטיסטית
תרבות אוטיסטית
[עריכה] קישורים חיצוניים
אס"י - אתר האינטרנט הרשמי.
עלון אס"י - העלון הרשמי של אס"י.
Equality 7-2521 - הבלוג של חבר אסי רונן גיל.
אי שם על הקשת - הבלוג של חברת אסי סולה שלי.
סולה שלי - דף הבית של חברת אסי סולה שלי.
קהילה אוטיסטית: מה, למה ואיך - המאמר העברי הראשון בנושא הקהילה האוטיסטית.
Autism Network International - רשת האוטיסטים הבינלאומית.
Autreat - כנס בינלאומי של אנשים הנמצאים על הקשת האוטיסטית. הכנס מתקיים בארצות הברית בכל קיץ.
Autscape - כנס בינלאומי של אנשים הנמצאים על הקשת האוטיסטית. הכנס מתקיים בבריטניה בכל קיץ.
מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%A9%D7%99_%D7%A1%D7%A4%D7%A7%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9D
קטגוריות: ארגונים בישראל | הקשת האוטיסטית
סמל האוטיסטיםאספים לחופש הוא ארגון זכויות אוטיסטים בינלאומי. המונח 'אספים' מתאר אנשים עם תסמונת אספרגר, או אוטיסטים בתפקוד גבוה. הארגון נוסד בשנת 2004, על ידי איימי וגארת' נלסון, זוג אוטיסטים בתפקוד גבוה מבריטניה. הוא זכה למכתבי תמיכה מכמה מומחים לאוטיזם, כגון סיימון ברון-כהן, טוני אטווד ודונה ויליאמס. כמו כן, הוא אוזכר במספר כתבי עת מדעיים. מטרת הארגון היא להסביר לציבור שהאוטיזם אינו תמיד ליקוי, ושבנוסף לחסרונותיו, יש לו גם יתרונות. לשם כך, ייסד הארגון את חג האוטיסטים הבינלאומי. הארגון גם פועל כנגד טיפולים הפוגעים באוטיסטים.
מחאה כנגד האגודה הלאומית לחקר האוטיזם, שקיים חבר אספים לחופש ג'ו מיל, הייתה המחאה הראשונה שביצע אוטיסט כנגד ארגוני ריפוי אוטיזם שזכתה לכסוי תקשורתי בינלאומי. המחאה הייתה אירוע חשוב בהיסטוריה של הקהילה האוטיסטית, ובעקבותיה הגיעו מחאות כנגד קמפיין "האוטיזם מדבר" של רשת אן.בי.סי, כנגד קמפיין "רפאו את האוטיזם עכשיו" וכנגד מרכז השופט רוטנברג, הנוהג לתת מכות חשמל לילדים אוטיסטים.
לאספים לחופש יש מטרה ארוכת טווח לזכות את הקהילה האוטיסטית במעמד של קבוצת מיעוט. הפעילות בנידון החלה בנובמבר 2004, לאחר דיון בין חברי הארגון, שבעקבותיו נוסחה הצהרה בשם 'הצהרת הקהילה האוטיסטית'. ההצהרה מפרטת את הסיבות לבקשת מעמד מיוחד מהאו"ם.
השימוש בסמל האינסוף כמייצג האוטיזם, שאספים לחופש התחילו בו ביוני 2004, היווה תגובה להקשרים השליליים של סמל הפאזל שארגוני הורים נוהגים להשתמש בו. סמל הפאזל נתפס על ידי רוב חברי הקהילה האוטיסטית כהתייחסות מעליבה לכך שאוטיסטים עשויים להיראות חידתיים. אספים לחופש הרגישו שסמל האינסוף מהווה ייצוג טוב יותר של האוטיזם, כי הוא מסמל הגיון, התמדה, חזרתיות ואחדות צורנית.
[עריכה] ראו גם
תרבות אוטיסטית
[עריכה] קישורים חיצוניים
אתר הארגון
ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החברה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%A4%D7%A9
קטגוריות: ארגוני זכויות אדם | הקשת האוטיסטית | קצרמר מדעי החברה
אף אחד בשום מקום (Nobody Nowhere) הוא ספר המתאר את קורותיה של דונה ויליאמס - אוטיסטית בתפקוד גבוה ילידת אוסטרליה.
שלא כמו הרבה אוטיסטים אחרים, מצליחה ויליאמס לתאר את המתרחש בעולמה הפרטי כמו שאף אוטיסט אחר לא הצליח, ומתארת את שנות ההתבגרות שלה אשר בהן היא לומדת להתגבר על פחדיה ולצאת אל העולם.
הספר, שיצא לאור במקור בבריטניה ב-1992, תורגם לעברית על ידי אמנון כץ ויצא בישראל בשנת 1996.
גאון אוטיסט הוא אדם אוטיסט או בעל שונות עצבית דומה, בעל יכולות מנטליות יוצאות מגדר הרגיל, לעתים קרובות בחישוב מספרים, אבל לעתים באמנות או במוסיקה.
תוכן עניינים [הסתר]
1 יכולות
2 גאונים אוטיסטים מפורסמים
3 איזכורים תרבותיים
4 ראו גם
[עריכה] יכולות
גאונות אוטיסטית מתגלה בדרך כלל בשנות הילדות, ונמצאת אצל ילדים אוטיסטים מסוימים. יחד עם זאת, היא יכולה להופיע גם אצל אנשים נורמלים, כתוצאה ממחלה או תאונה הפוגעת בצדו השמאלי של המח.
לרוב הגאונים האוטיסטים יש יכולות מנטליות נרחבות, הקרויות כישורים נלווים. הם זוכרים בעל פה עובדות, מספרים, לוחיות רישוי, מפות ורשימות ארוכות של תוצאות ספורט ומזג אויר. גאונים מסוימים יכולים לזכור ולשחזר קטעים ארוכים של מוסיקה, מספרים או מלל. חלקם, הקרויים גאוני חישוב, מסוגלים לבצע פעולות חשבון מורכבות במהירות רבה, כולל פירוק לגורמים ראשוניים.
כישורים גאוניים אוטיסטיים אחרים כוללים:
הערכת מרחק מדוייקת באמצעות התבוננות.
חישוב היום בשבוע בהינתן תאריך מסוים בטווח של עשרות אלפי שנים.
הערכה מדוייקת של חלוף הזמן, ללא התבוננות בשעון.
הסיבה לכך שגאונים אוטיסטים הם בעלי יכולות כאלה אינה ידועה. לחלקם יש שוני עצבי מובהק, אבל המוחות של רובם הם נורמלים מבחינה אנטומית ופיזיולוגית.
דוגמאות לגאונים אוטיסטים הן תום העיוור, שהייתה לו יכולת מוסיקלית יוצאת מן הכלל ללא כל הכשרה מוסיקלית וריצ'רד ואורו, שהוא אמן אוטיסט יוצא מן הכלל.
[עריכה] גאונים אוטיסטים מפורסמים
היקארי אואה מלחין יפני בעל עיכוב התפתחותי.
ג'בדיה בקסטון, גאון חישוב אמריקאי.
טוני דה-בלויס, מוסיקאי אמריקאי עיוור ואוטיסט.
סת' פ. הנרייט, משורר וסופר הונגרי אוטיסט.
תום העיוור, פסנתרן אמריקאי עיוור ומוגבל בשכלו, משנות ה-1860.
ריצ'רד ואורו, אמן סקוטי אוטיסט.
ג'ורג' וידנר, גאון אוטיסט אמריקאי. אמן עם יכולות חישוב וחישוב תאריכים.
סטיבן וילטשייר, צייר בריטי אוטיסט.
דניאל טאמט, גאון אוטיסט בתפקוד גבוה מבריטניה.
ז'יל טראין, אמן צרפתי אוטיסט. יוצר העיר הדמיונית אורביל.
לזלי למקה, מוסיקאי אמריקאי עיוור ובעל פגיעה מוחית.
ג'ונתן לרמן, אמן אמריקאי אוטיסט.
גוטפריד מינד, אמן שוויצי אוטיסט מהמאה ה-18.
ויטו מנגיאמלה, גאון חישוב סיציליאני.
טריסטאן מנדוזה, גאון מרימבה פיליפיני אוטיסט.
טים נאב, אמן רוסי משנות ה-1830, נודע בכשרונו הקוביסטי ובמדידה מדוייקת של זויות.
ג'ראלד ניופורט, אוטיסט אמריקאי, גיבור הסרט "מוצרט והלוויתן".
מאט סאבאג', פסנתרן ג'אז אמריקאי אוטיסט.
ג'יימס הנרי פולן, בריטי חרש אילם (הגאון ממוסד ארלסווד).
קים פיק, גאון אמריקאי בעל זיכרון חזותי וגיבור הסרט "איש הגשם".
מונטי פיקרן, יצרן שעונים אמריקאי אוטיסט.
דרק פרבציני, פסנתרן בריטי עיוור ואוטיסט.
אלונזו קלמנס, פסל אמריקאי.
[עריכה] איזכורים תרבותיים
בסרט "איש הגשם", שזכה בארבעה פרסי אוסקר, מגלם דסטין הופמן דמות של גאון אוטיסט.
[עריכה] ראו גם
תסמונת אספרגר
מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%95%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%98
קטגוריות: הקשת האוטיסטית | אינטליגנציה
הקשת האוטיסטית היא רצף המצבים האוטיסטיים: אוטיזם קלאסי, אוטיזם בתפקוד גבוה, תסמונת אספרגר, פי.די.די-נוס ושאר המצבים האוטיסטיים. הקשת האוטיסטית מוכרת גם בשמות הספקטרום האוטיסטי, ספקטרום האוטיזם וקשת האוטיזם. הקשת האוטיסטית היא תסמונת התפתחותית והתנהגותית הנובעת מצירופים מסוימים של תכונות. למרות שתכונות אלו עשויות להימצא באופן נורמלי באוכלוסייה, אנשים מסוימים יורשים או מקבלים באופן אחר יותר תכונות אוטיסטיות. בקצה התחתון של הקשת נמצא האוטיזם הקלאסי, שיש בו ליקויים יסודיים בתחומים רבים. במרכז הקשת נמצאים תסמונת אספרגר והאוטיזם בתפקוד גבוה ובקצה העליון של הקשת נמצאות ההתנהגות הנורמלית וחברותיות היתר. במדריך האבחון והסטטיסטיקה של ההפרעות הנפשיות ובקטלוג הסטטיסטי הבינלאומי של המחלות ובעיות הבריאות, תופעות הקשת האוטיסטית מקוטלגות כהפרעות התפתחותיות נרחבות, בניגוד להפרעות התפתחותיות נקודתיות, כגון דיסלקציה או דיספרקציה.
תוכן עניינים [הסתר]
1 הקשת האוטיסטית והפרעות התפתחותיות נרחבות
2 מאפיינים אוטיסטיים
2.1 ליקוי חברתי
2.2 ליקוי שפתי
2.3 ליקוי בדמיון ונטייה לחזרתיות
2.4 ליקוי בשלמות התחושתית
3 הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות ואוטיזם
4 אנשים ידועים הנמצאים על הקשת האוטיסטית
5 ראו גם
6 קישורים חיצוניים
[עריכה] הקשת האוטיסטית והפרעות התפתחותיות נרחבות
כיום, המונח תופעת קשת אוטיסטית והמונח הפרעה התפתחותית נרחבת הם זהים זה לזה, אבל חשוב להפריד ביניהם. הפרעות התפתחותיות נרחבות הן הפרעות התפתחותיות פסיכולוגיות והתנהגותיות הכוללות תחומי תפקוד רבים: שפה ותקשורת, היכולת לדאוג לעצמך, קואורדינציה מוטורית ויכולות אקדמיות. קטגורית הפרעות ההתפתחות הנרחבות כוללת תסמונות שיתכן ומקורן אינו קשור לאוטיזם, כאשר התנהגויות הדומות לאוטיסטיות הן רק חלק אחד מהן: תסמונת רט והפרעת התפרקות ילדות.
[עריכה] מאפיינים אוטיסטיים
מבחינה התנהגותית, תכונות מסוימות מאפיינות את הקשת האוטיסטית:
[עריכה] ליקוי חברתי
חוסר בצורך ניראה בחברה
יכולת לקויה למצוא חברים
מוזרות חברתית
התנהגות חברתית בלתי הולמת
חוסר קשר עין
תגובות קצרות לשאלות
פגיעות
[עריכה] ליקוי שפתי
אופן דיבור מוזר או מונוטוני
שפה רשמית מדי ופדנטית
היפוך שמות תואר
לעתים העדפה לחשיבה ויזואלית
שימוש בחלקי שפה שנלמדו בעל פה
התפתחות מאוחרת או חוסר התפתחות שפה
שימוש והבנה לקויים של תקשורת בלתי מלולית (כגון הבעות פנים ושפת גוף)
[עריכה] ליקוי בדמיון ונטייה לחזרתיות
שימוש קונקרטי ומעשי בשפה
הבנה לקויה של מחשבה מופשטת, דימויים וסמליות
העדפת שיגרה
שקיעה בפרטים; חוסר יכולת להבין את המשמעות או את המושגים בשלמותם
נושאי עניין או ריכוז חזרתיים
[עריכה] ליקוי בשלמות התחושתית
רגישויות יתר או תת רגישויות של החושים השונים
העדפות לבוש ומזון מוזרות
חישחוש (stimming)
בעיות בפעולות מוטוריות עדינות או כלליות
כמות המאפיינים האוטיסטיים הקיימים קובעים את חומרת האוטיזם של האדם. מאפיינים אוטיסטיים אלו עשויים להיות מועילים במקצועות מסוימים, כגון מדע, מתמטיקה והנדסה.
[עריכה] הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות ואוטיזם
מחקרים מסוימים מצאו אפשרות לקשר גנטי והתנהגותי בין הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות לבין אוטיזם. כפועל יוצא, רופאים מסוימים הציעו לשים את הפרעת הקשב הריכוז וההיפראקטיביות בקטגורית תופעות הקשת האוטיסטית. אחרים אינם מסכימים לכך.
אבחונים של הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות בצירוף עם אוטיזם הופכות לאחרונה לנפוצות. אצל ילדים קטנים, שתי התופעות עשויות להיראות דומות. למרות זאת, כשהילדים גדלים, מתגלה שוני בין התופעות. ילדים עם אוטיזם הופכים ליותר מסוגרים, ובסביבה מתאימה, ההיפראקטיביות שלהם פוחתת. בכל מקרה, עשויות להתפתח בעיות בקישורים חברתיים. בניגוד להם, ילדים עם הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות כמעט ואינם נרגעים בחלוף השנים, אבל לעתים קרובות מפתחים כישורי תקשורת וכישורים חברתיים ברמה נורמלית. בעיות בקישורים חברתיים של ילדים עם הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות עשויות להיגרם כתוצאה מסיבות אחרות. דוגמאות עשויות לכלול דימוי עצמי נמוך או קושי בתקשורת חברתית שקטה ויעילה.
[עריכה] אנשים ידועים הנמצאים על הקשת האוטיסטית
האנשים הבאים ידועים כנמצאים על הקשת האוטיסטית:
ריצ'רד בורכרדס - מתמטיקאי, זוכה מדליית פילדס.
טמפל גרנדין - פרופסורית לגידול בעלי חיים.
דונה ויליאמס - סופרת המתארת את חוויותיה כאוטיסטית.
דניאל טאמט - גאון מספרי ולשוני.
סטושי טג'ירי - מתכנן משחקים, מתכנן משחק הפוקימון.
ז'יל טראין - אמן, יוצר העיר הדמיונית אורוויל.
בראם כהן - מתכנת, יוצר רשת הביטורנט.
קרייג ניקולס - זמר רוק, סולן להקת הויינז.
ג'ים סינקלייר - ממייסדי הקהילה האוטיסטית העולמית.
ורנון סמית - כלכלן, חתן פרס נובל לכלכלה.
[עריכה] ראו גם
קהילה אוטיסטית
[עריכה] קישורים חיצוניים
אסי - אנשי הקשת האוטיסטית בישראל
מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%95%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%AA
קטגוריה: הקשת האוטיסטית
סמל האוטיסטיםחג האוטיסטים הבינלאומי, צויין לראשונה בשנת 2005, ויוזמיו מתכוונים לציינו מדי שנה ב-18 ביוני. ביום זה חוגגים את הנוירודייברסיות של אנשי הקשת האוטיסטית.
החג נוסד בידי אספים לחופש, קבוצת אוטיסטים שמטרתה ללמד את הציבור הרחב אודות הקהילה האוטיסטית.
החג זכה לתשומת לב ציבורית, שכן הוא מהווה חידוש לאנשים רבים, שהתייחסו בעבר לאוטיזם כאל מצב הגורם סבל וחוסר אונים. העובדה שלאוטיזם יש גם צדדים חיוביים שראוי לחגוג אותם התקבלה בקרב הקהילה המדעית, במיוחד בקרב חוקרים כפרופסור סיימון ברון-כהן. כתב העת ניו-סיינטיסט דן בכך במאמר שפורסם בחג האוטיסטים הבינלאומי הראשון ושכותרתו הייתה "גאים להיות אוטיסטים".
[עריכה] האמונות של תומכי חג האוטיסטים
יוזמי חג האוטיסטים הבינלאומי מאמינים שאין מבנה מח מסוים שהוא אידאלי, ולכן עדיף על פני מבני מח אחרים. הרעיון שיש מבנה מוח אידאלי גורם להרבה פסיכיאטרים להניח שכל חריגה ממנו דורשת "מרפא" על מנת להתאים אותו למבנה המוח "הנוירוטיפיקלי". חלק מתומכי החג מאמינים שמחפשי המרפא לאוטיזם מבצעים סוג של טיהור אתני. כל התומכים מאמינים שהמינימום הנדרש הוא התחשבות גדולה יותר בחברי הקהילה האוטיסטית כבאינדיבידואלים ייחודיים.
אנשי תנועת זכויות האוטיסטים מציינים שגם ההומוסקסואליות סווגה בעבר כמחלת נפש ונהגו לטפל בה באמצעות טיפול הורמונלי להפחתת היצר. סיווג זה הופסק רק בעקבות מחאות פוליטיות מצד הארגונים ההומוסקסואליים.
אחת מצורות הבטוי המסורתיות של התנועה ההומוסקסואלית היא מצעד הגאווה. חג האוטיסטים הבינלאומי מקווה ליצור תהליך חינוך דומה, שמטרתו היא קידום זכויות האדם של האוטיסטים ומציאת מקום מתאים בחברה המודרנית עבור קולותיהם וכישוריהם הייחודיים.
[עריכה] סיסמאות חג האוטיסטים
בשנת 2005, התקיימו אירועי החג תחת הסיסמה "לא מרפא, כי אם קבלה".
בשנת 2006, התקיימו אירועי החג תחת הסיסמה "חגגו את הנוירודייברסיות שלכם".
[עריכה] ראו גם
תרבות אוטיסטית
אוטיזם בתפקוד גבוה
קהילה אוטיסטית
מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%92_%D7%94%D7%90%D7%95%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99
קטגוריות: הקשת האוטיסטית | חגים ומועדים
קהילות אוטיסטיות הן קבוצות של אנשים הנמצאים על הקשת האוטיסטית. רבות מהקהילות הללו מאמינות שהאוטיזם אינו ליקוי, אלא חיווט נוירולוגי ייחודי. במקום לחפש מרפא, הם עוזרים לחבריהם להתמודד עם העולם ולנצל את תפישותיהם הייחודיות לשם תרומה לחברה.
הקהילות האוטיסטיות פועלות הן ברשת האינטרנט והן בעולם הממשי. באינטרנט, הקהילות האוטיסטיות כוללות אתרים, פורומים, חדרי צ'אט וקבוצות דיון בדוא"ל. אלפי אוטיסטים נעזרים בהן לתמיכה הדדית ולהתקשרות עם חבריהם. רבים מהאוטיסטים האילמים קוראים וכותבים. המגבלות החברתיות של האוטיזם מקשות על ההתערות בציבור הרחב, לכן הקהילות האינטרנטיות הן משאב יקר ערך.
תוכן עניינים [הסתר]
1 סוגים שונים של קהילות
1.1 קהילות אוטיסטיות
1.2 קהילות אוטיזם
1.3 עימותים בין הקהילות
2 הצהרה מאת הקהילה האוטיסטית
2.1 מכתב לאו"ם
3 תקשורת אוטיסטית
3.1 קבוצות דיון בדוא"ל
3.2 חדרי צ'אט
3.3 פורומים
4 הקול האמיתי של האוטיזם
5 ראו גם
6 קישורים חיצוניים
7 קהילות אוטיסטיות בעולם
7.1 הקהילה האוטיסטית בישראל
[עריכה] סוגים שונים של קהילות
ניתן לחלק את הקהילות הקשורות לאוטיזם לשני סוגים - "קהילות אוטיסטיות" ו- "קהילות אוטיזם". אין לבלבל בין שני הסוגים, מכיוון שיש ביניהם הבדלים מהותיים ואף עימותים. מאמר זה עוסק בקהילות אוטיסטיות. פרק זה עוסק בהבדלים שבין שני סוגי הקהילות.
[עריכה] קהילות אוטיסטיות
אנשים המזהים עצמם כחברים בקהילה האוטיסטית הם על פי רוב מבוגרים או בני נוער אוטיסטים. הם נוטים להתנגד לרעיון של ריפוי או מניעת אוטיזם וטוענים שיש לחנך ילדים אוטיסטים כך שיהפכו למבוגרים אוטיסטים בריאים.
קבוצות הקהילה האוטיסטית מאמינות שהאוטיזם הוא חלק בלתי נפרד מאישיותם של אנשים אוטיסטים ולעתים קרובות הן מתנגדות להגדרה "אדם עם אוטיזם" ומעדיפות את ההגדרה "אדם אוטיסט". הן נוטות להתייחס לתסמונת אספרגר ולאוטיזם קלאסי כאל חלקים מהקשת האוטיסטית ולא כאל שני מצבים נפרדים.
[עריכה] קהילות אוטיזם
קבוצות המזהות עצמן כחלק מקהילת האוטיזם כוללות בדרך כלל הורים לא אוטיסטים של ילדים אוטיסטים ואנשי מקצוע לא אוטיסטים העובדים עם ילדים אוטיסטים. קהילות אלה נוטות להתעלם ממבוגרים אוטיסטים ונוטות לחפש מרפא ומניעה לאוטיזם. הם שואפים לחנך ילדים אוטיסטים כך שיהפכו למבוגרים לא אוטיסטים.
הם נוטים להתייחס לאוטיזם כאל מחלה ולהעדיף את המונח "אדם עם אוטיזם" על פני המונח "אדם אוטיסט". בנוסף, הם נוטים לעשות הבחנה חדה בין תסמונת אספרגר לאוטיזם הקלאסי.
[עריכה] עימותים בין הקהילות
[עריכה] הצהרה מאת הקהילה האוטיסטית
[עריכה] מכתב לאו"ם
[עריכה] תקשורת אוטיסטית
[עריכה] קבוצות דיון בדוא"ל
[עריכה] חדרי צ'אט
[עריכה] פורומים
[עריכה] הקול האמיתי של האוטיזם
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
[עריכה] קהילות אוטיסטיות בעולם
[עריכה] הקהילה האוטיסטית בישראל
הקהילה האוטיסטית בישראל מתבטאת באתר האינטרנט אסי (אנשי ספקטרום ישראלים), בקומונת האינטרנט אסים ישראלים, בקומונת האינטרנט גשרים ובבלוגים אי שם על הקשת (מאת סולה שלי) ו-Equality 7-2521 (מאת רונן גיל)
מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%AA
קטגוריה: הקשת האוטיסטית
תסמונת אספרגר היא אחת מההפרעות ההתפתחותיות המכונות PDD, ראשי תיבות של: Pervasive Developmental Disorder ובעברית: הפרעה התפתחותית נרחבת - משפחה של הפרעות התנהגותיות המאופיינות בליקויים ניכרים בתפקוד החברתי, בקשיים בתקשורת, בליקויים במשחק ובדמיון, ובמגוון של התנהגויות כפייתיות/חזרתיות (compulsive).
תוכן עניינים [הסתר]
1 ההכרה בקיומה של התסמונת
2 בין התסמונת להפרעות אחרות
3 מאפיינים קליניים
3.1 קשרים ותפקוד חברתיים
3.2 תקשורת חברתית ובין אישית
3.3 תחומי עניין, פעילות ושגרה
4 מאפיינים נלווים אפשריים
5 הערכה קלינית וטיפול
6 תקפות חיצונית
7 ראו גם
8 קישורים חיצוניים
[עריכה] ההכרה בקיומה של התסמונת
בשנת 1943 חקר ד"ר לאו קנר מבית-החולים "ג'ון הופקינס" במרילנד קבוצה של 11 ילדים בעלי מאפיינים מיוחדים וטבע לגביהם את המונח "אוטיזם בילדות מוקדמת" (באנגלית: Early infantile autism).
האנס אספרגרבשנת 1944 תיאר הנס אספרגר, רופא ילדים אוסטרי בעל עניין בחינוך מיוחד, ארבעה ילדים בעלי קשיים בהשתלבות חברתית. בלי לדעת על הפרסום של קנר שפורסם רק שנה אחת קודם לכן, קרא אספרגר לליקוי האישיות שתיאר "פסיכופתיה אוטיסטית", הפרעת אישיות יציבה המאופיינית בבידוד חברתי.
למרות יכולות אינטלקטואליות כמעט נורמאליות, הראו הילדים קושי ניכר בתקשורת בלתי מילולית, בכלל זה בשימוש הולם במחוות גופניות (ג'סטות) ובנימת קול בשיחה, יכולת דלה לאמפתיה קוגניטיבית או אפקטיבית, נטייה לעשות אינטלקטואליזציה של רגשות ונטייה להשתמש בסגנון דיבור ארכני, לא קשוב ופורמלי מדי (צורת דיבור של "פרופסורים קטנים"). הילדים התאפיינו גם בתחומי עניין משונים, שאחריהם היו כרוכים במידה אובססיבית. ייתכן ואובססיביות זו, אשר גורמת להם להשקיע את כלל משאביהם האינטלקטואלים בנושא צר בלבד, היא הגורמת לאמונה השגויה כי הנ"ל הם תמיד בעלי רמת משכל גבוהה מהממוצע. זאת בנוסף לנטייה הרווחת להדגיש בעיקר מקרים המלווים באינטלינציה מעל הנורמלי, בהם במיוחד מורגש הפער בין יכולות אינטלקטואליות גבוהות למדיי לבין "כישורי חיים" נמוכים.
בניגוד לחולים של קנר, ילדים אלו לא הקרינו ריחוק וסגירות. הם גם פיתחו, לעתים בטרם עת, דיבור בעל תחביר מסובך, ולמעשה לא ניתן היה לאבחן אותם בשנות החיים הראשונות (גיל האבחון הממוצע עומד על גיל 6-7 שנים).
אספרגר הדגיש את אופיה המשפחתי של התסמונת שזיהה, ואפילו שיער שהמאפיינים האישיותיים הועברו בראש ובראשונה על ידי זכרים (תפיסה מקובלת בתיסמונות על ציר ה- PDD כאשר הנטייה היא להאמין כי יחס הגברים נשים הוא 1:4).
עבודתו של אספרגר פורסמה לראשונה בגרמניה, ונחשפה לעולם דובר האנגלית רק בשנת 1981, כאשר פרסמה החוקרת לורנה ווינג תיאורי מקרים שבהם הופגנו סימפטומים דומים.
תיאורי המקרים שלה, שאפיינו התנהגות שאותה כינתה תסמונת אספרגר, טשטשו במידת מה את ההבדלים בין התיאורים של קנר ואספרגר, כיוון שהיא כללה בין הלוקים באספרגר ילדים עם פיגור שכלי מתון, כמו גם ילדים שהציגו פיגור בהתפתחות שפה בשנות חייהם הראשונות, בעוד שאספרגר התייחס לבעלי מנת משכל כמעט נורמלית.
מאז ניסו מספר מחקרים לייחד את תסמונת אספרגר כתסמונת שונה מאוטיזם ללא פיגור שכלי, אך העדר קונצנזוס על הקריטריונים האבחנתיים המאפיינים את האספרגר הקשה על כך. אף על פי כן קיבלה התסמונת הכרה ב-DSM IV של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית.
הספר המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה מאת מארק האדון, שזכה לפופולריות רבה, נותן פתח לעולמו של ילד הלוקה באספרגר ובאוטיזם. הספר מספר בגוף ראשון כיצד מנסה הילד לפתור את תעלומת הרצחו של כלב השכנים. בפני הקורא נחשף הלך רוחו של הילד, מחשבותיו והרהוריו הפנימיים.
[עריכה] בין התסמונת להפרעות אחרות
עובדת ההכרה בתסמונת אספרגר וייחודה בשלב מאוחר יחסית להכרה בהפרעות אחרות, כמו גם מגוון מאפיינים היכולים להזכיר בחלקם הפרעות אחרות, גרמו לכך שבעבר בעלי התסמונת היו עלולים להיות מאובחנים בטעות כלוקים בהפרעות אחרות. עליהן ניתן למנות : פסיכופתיה, סכיזופרניה, אישיות סכיזואידית, נוירוזת אופי, אישיות כפייתית , אופי פרנואידי ועוד .
אחד ההבדלים החשובים בין סכיזופרניה לתסמונת אספרגר הוא בכך שסכיזופרניה עשויה להתפרץ בטווח הגילאים 15-25, ואילו תסמונת אספרגר נחשבת כמולדת . תסמונת אספרגר שונה מהפסיכופתיה בכך שבראשונה המרכיב הרגשי של האמפתיה (יכולת להזדהות עם סבל הזולת ורגשותיו) חזק בד"כ מאשר המרכיב הקוגניטיבי של האמפתיה (הידיעה, כיצד להתבטא ולהתנהג באופן היכול למצוא חן בעיניי הזולת), או לכל הפחות אין בד"כ רצון מכוון לפגוע בזולת. אצל הפסיכופת המרכיב הקוגניטיבי של האמפתיה חזק בדרך כלל מהמרכיב הרגשי.
למרות ובשל קריטריונים לאבחנה הדומים לאוטיזם, חשוב לדעת את ההבדלים בין אוטיזם לתסמונת אספרגר. זיהויים יאפשר לאבחן אדם כלוקה בתסמונת אספרגר ולא באוטיזם:
בעוד שבאוטיזם רכישת השפה ויכולת הדיבור אינם קיימים, או קיימים בצורה פגומה מאד, הרי שבתסמונת אספרגר אין עיכוב ברכישת השפה, אבני היסוד שלה והיכולת לדבר, והללו הן ברמה תקינה.
אין בתסמונת אספרגר עיכוב בהתפתחות הקוגניטיבית והמודעות הכללית לסביבה
בתסמונת אספרגר קיימת היכולת לפעול באופן עצמאי לשם סיפוק צרכים בסיסיים - להתרחץ, להתלבש וכיו"ב.
הלוקים בתסמונת, בניגוד לאוטיסטים, מנסים (לפחות לסירוגין או בשלבים מסויימים בחייהם) ליצור קשרים חברתיים, הגם שבדרכים העלולות להכשיל מטרה זו.
האוטיזם ניתן לאבחון בגילאי 2-3 ואילו תסמונת אספרגר כמעט תמיד קשה לאבחן לפני גילאי 6-7.
[עריכה] מאפיינים קליניים
אין קנה מידה אחיד המוסכם בין העוסקים בתחום לקביעת אבחונו של אדם כלוקה בתסמונת אספרגר . בשל כך, ייתכנו מקרים מסויימים אשר חלק מהמאבחנים יגדירו אותם כ אוטיזם בתפקוד גבוה ומאבחנים אחרים יגדירו אותם כאספרגר.זאת, בשל בלבול מושגים החל לפעמים בין 2 ההפרעות (ישנם אנשי מקצוע אשר אינם רואים טעם בהפרדה בין 2 האבחונים)למרות קיום קווים ברורים המפרידים בין אוטיזם לאספרגר. מנגד, קיימים אנשי מקצוע אשר בשל ההבדלים בין אספרגר לאוטיזם אף מתנגדים לדעה המקובלת, כי אספרגר מהווה חלק מהפרעות PDD. גם לגבי הקצה הנאורוטייפי (נאורוטייפים הוא כינוי רווח לאנשים אשר אינם לוקים בהפרעות הקשת האוטיסטית) של "גבולות התסמונת" אין תמיד הסכמה ואנשים מסויימים יכולים להיות מאובחנים אצל חלק מהמאבחנים כלוקים בתסמונת ואילו אצל מאבחנים אחרים כ"נורמליים, אך מעט שונים".
כאשר מנסים לאבחן תסמונת אספרגר, יש לבדוק, בין השאר, את הממצאים ביחס למקובל בגילו של הנבדק - כיוון שלכל גיל ייתכנו לעיתים נורמות אחרות באשר לתחומי עניין, תוכן הקשרים החברתיים וכו'. בדרך כלל הסימפטומים יובילו גם לבעיות בתחום התעסוקתי.
על אף חילוקי דעות בין החוקרים לגבי גבולות התסמונת ומאפייניה, ניתן עדיין לדבר על סימפטומים מינימליים מסויימים אשר צירופם - יחד או רובם הגדול, וקיומם במידה חזקה ובאופן מתמשך דיים - עשוי להביא אדם לידי אבחונו כלוקה בתסמונת, לאחר שלילת אבחנות אחרות , ובפרט אוטיזם או הפרעת pdd אחרת. את הסימפטומים הללו ניתן לחלק ל-3 קטגריות עיקריות: קשרים ותפקוד חברתיים, תקשורת חברתית ובין אישית וכן תחומי עניין, פעילות ושגרה. למרות שקטגוריות אלו זהות לאוטיזם, הרי שעל סמך ההבדלים בין 2 ההפרעות, יאובחן אדם כלוקה באספרגר ולא כאוטיסט. להלן פירוט הסימפטומים המינימליים לאבחון על פי הקטגריות שלהם:
[עריכה] קשרים ותפקוד חברתיים
הלוקים בתסמונת אספרגר המנסים ליצור קשר עם הזולת נתקלים בקשיים עקב חוסר יכולתם להבין מסרים לא מילוליים כגון הבעות פנים ואינטונציה. התקשורת שהם יוצרים הינה בדרך לא מתאימה או מוזרה. הצורך בחיפוש ספונטאני של חלוקת החוויות עם האחר כמעט שלא קיים אצל הלוקים בתסמונת. התנהגותם המוזרה וחוסר רגישותם לתחושות הזולת עלולים להכשיל חברויות ולגרום לתסכול רב. הלוקים עלולים גם להגיב בצורה בלתי מתאימה לנסיבות חברתיות מסוימות, מה שיגרום לאחרים לסבור שהם חסרי רגישות, חסרי אכפתיות או מנוכרים. להם תגרום חוויה זו למידת הימנעות מסיטואציות חברתיות ופוביה חברתית. בזמן יצירת קשר הם עלולים לבחור בן שיח וללכוד אותו במונולוג שעיקרו דיבור קדחתני על נושא חביב עליהם, בדרך כלל צר ובלתי רגיל.
הבעיה לא נעוצה בהכרח ביכולת לפענח רגשות של אחרים. הלוקים באספרגר יכולים לעתים לתאר את רגשות הזולת ולנתח את כוונותיו ומניעיו. ועם זאת, הם אינם מסוגלים להתנהג בהתאם לידע התיאורטי הזה באופן אינטואיטיבי וספונטני (דבר הקרוי אמפטיה אפקטיבית). האינטואיציה הדלה שלהם והקושי לתפקד בחברה באופן ספונטני מביאים אותם להזדקקות ניכרת לחוקי התנהגות פורמליים ונוקשים.
[עריכה] תקשורת חברתית ובין אישית
למרות שהלוקים באספרגר אינם סובלים בדרך כלל מליקויים משמעותיים בדיבור, קיימים אספקטים בתבנית התקשורת שלהם שהם מעניינים מבחינה קלינית:
נימת הדיבור היא חדגונית וקצב הדיבור עלול להיות בלתי רגיל (למשל מהיר מדי). לעתים קרובות הלוקה באספרגר מגלה שליטה דלה בלבד בעוצמת הקול (למשל הקול הוא חזק מדי למרות קירבה פיזית לבן השיח). מאפיין זה עלול להיות ניכר במיוחד במצב שבו הוא משקף היעדר התאמה לסביבה חברתית נתונה (למשל: בספריה).
הדיבור עלול ליצור תחושה של חוסר עקביות וחוסר בהירות. רק במספר קטן מאוד של מקרים סימפטום זה מלמד על הפרעת חשיבה. בדרך כלל הוא נובע מסגנון השיח החד-צדדי והאגוצנטרי. הלוקה בתסמונת אינו מבין שבכדי להביע רעיונות שלו באוזני השומעים, עליו לספק להם רקע מקדים שיבהירם. מצד שני אין הוא מסוגל למנוע ממחשבות פנימיות וצדדיות שלו לצאת מפיו בקול. התוצאה היא שדבריו נשמעים מבולבלים, אף שהלך חשיבתו הוא תקין.
הסובלים מתסמונת אספרגר מאופיינים בנטייה להרבות בלהג. הילד או המבוגר מסוגלים לדבר ללא הפסק על נושא מועדף, לעתים קרובות מבלי לשים לב כלל האם המאזין מתעניין בנושא, קשוב לשיחה, מנסה להעיר לגביה או חפץ לשנות את הנושא.
למרות מונולוגים ארוכים אלה, לעתים אין מגיע המדבר לעולם לסיכום או למסקנה. נסיונות של בן השיח להטות את השיחה לנושאים קרובים אינם נושאים לרוב פרי.
[עריכה] תחומי עניין, פעילות ושגרה
לעתים קרובות צוברים הלוקים בסינדרום אספרגר כמות גדולה של אינפורמציה בנוגע לנושא צר וייחודי בו הם יעסקו לאורך זמן מה. בשל מחסור באמפטיה-קוגניטיבית, הם עלולים ללכוד אדם זר בשיחה סביב נושא זה ולא להניח לדבר. התנהגות זו היא ייחודית במובן זה שכמויות גדולות של מידע נלמדות על נושאים מצומצמים מאוד (כמו נחשים, שמות, מדריכי טלוויזיה, וכו'), מבלי לנסות להשיג נקודת מבט רחבה יותר על הנושא.
סימפטום זה אינו קל תמיד לזיהוי בילדות משום שעניין מעמיק בנושאים מסוימים, כמו למשל דינוזאורים או דמויות בדיוניות, הוא שכיח יחסית.
מכל מקום, הן בקרב ילדים צעירים והן בקרב ילדים מבוגרים יותר, תחום העניין המיוחד מפריע ללמידה הכללית משום שהוא שואב כמות ניכרת כל כך מתשומת הלב של הילד ומהמוטיבציה שלו ומקשה עליו לשוחח עם הזולת על כל נושא אחר.
[עריכה] מאפיינים נלווים אפשריים
בנוסף למאפיינים הקליניים הנ"ל, יכולים להופיע בשכיחות גבוהה מן הרגיל בכלל האוכלוסייה מאפיינים נוספים אצל הלוקים בתסמונת. מאפיינים אלו אינם משפיעים על אבחון התסמונת עצמה, אך יכולים להשפיע על הלוקים בה.
הלוקים בתסמונת אספרגר עלולים להיות בעלי היסטוריה של רכישה מאוחרת של מיומנויות מוטוריות כמו רכיבה על אופניים, תפיסת כדור או טיפוס. פעמים רבות הם בעלי קואורדינאציה נמוכה ותבנית ההליכה שלהם היא מוזרה. מנגד, תיתכן יכולת גבוהה בלמידת שינון ובמיומנויות מילוליות. בד"כ, האינטליגנציה החזותית שלהם נוטה להיות נמוכה באופן ניכר לעומת זו הכוללת , ובפרט זו המילולית.
[עריכה] הערכה קלינית וטיפול
בסינדרום אספרגר, כמו בתסמונת PDD אחרות, כלולים עיכובים וסטיות בהתנהגויות בתחומי תפקוד שונים. כדי להעריך לעומק את כל התחומים הרלוונטיים, דרושים תחומי מומחיות שונים. לפיכך, ההערכה הקלינית של מטופלים עם הפרעה זו תבוצע באופן היעיל ביותר על ידי צוות רב מקצועי. חשוב מאוד שהמטרה של ההערכה הקלינית תהיה פרופיל שלם ומפורט של יכולותיו של הפרט, הליקויים שלו, האתגרים שלו, ולא רק תווית אבחנתית פשוטה.
בדומה לאוטיזם, טיפול בסינדרום אספרגר נועד בעיקר לספק תמיכה ולהקל על הסימפטומים. במידה רבה מאוד הוא חופף לטיפול בסובלים מאוטיזם ללא פיגור שכלי (HFA). בני משפחה של לוקים באספרגר נאלצים להיאבק כדי להשיג זכאות לסיוע מהרשויות, משום שרבים מהסובלים מציגים יכולות אקדמיות סבירות, מה שיוצר לכאורה את הרושם שאין הם לוקים בהפרעה כלשהי.
מוקדי הטיפול העיקריים הם חברתיים ותקשורתיים. ניתן ללמד אסטרטגיות למידה, מיומנויות, תפיסות, אסטרטגיות קוגניטיביות ונורמות התנהגותיות. דרכי טיפול נוספות ניתן לגזור מהפרופיל הנוירופסיכולוגי של הפרט.
הנטייה של הלוקים בתסמונת להסתמך על כללים נוקשים ועל רוטינות יכולה לשמש את המטפלים לגרום להם לרכישת הרגלים חיוביים ולשיפור איכות חייהם. טיפול פסיכולוגי תומך כמו גם התערבות תרופתית עשויים לעזור בהתמודדות עם רגשות ייאוש, תסכול וחרדה.
עם זאת, התסמונת עצמה נחשבת ככרונית — כלומר, גם לימוד מיומנויות וטכניקות שונות, אף במקרים בהם הללו מקלים מאוד על סימפטומים שונים, לא יפתרו את הבעיה הבסיסית של מאפיינים נוירוביולוגיים (נוטים להאמין, כי גורמי הבעייה הינם נוירוביולוגיים מולדים) הגורמים לחוסר היכולת להתנהג באופן נורמטיבי בכל המצבים החברתיים הנקרים בדרכם של הלוקים בתסמונת (מעשית, אין זה אפשרי להכין מראש אדם לגבי הדרך בה עליו להתנהג באינסוף אפשרויות של נסיבות חברתיות מורכבות ודינמיות).
[עריכה] תקפות חיצונית
למרות שתסמונת אספרגר תוארה לראשונה לפני למעלה מחמישים שנה, היא לא נכללה ב-DSM IV עד לשנת 1994. ההחלטה להכליל את הסינדרום ב-DSM IV באה לאחר שנמצאו סימוכין לכך שניתן להפריד את התסמונת מאוטיזם שאינו מלווה בפיגור שכלי, או מאוטיזם ברמת תפקוד גבוהה (HFA). למרות שהכללת הסינדרום ב- DSM IV נועדה ליצור קונצנזוס אבחנתי לצורכי מחקר, הגדרתו נחשבת לצרה מדי, מה שמקשה מאוד על גיוס חולים בתסמונת לביצוע מחקרים שיטתיים. כדי לעקוף בעייה זו, השתמשו מחקרים על הלוקים בתסמונת בקריטריונים שאינם מוסכמים, או צירפו את סינדרום אספרגר לאוטיזם ברמת תפקוד גבוהה, דבר המקשה על השוואה בין מחקרים. מעניין לראות כי מניתוח כתיבתו של ד"ר אספרגר עולה כי הילדים אותם תיאר במחקריו אינם עונים להגדרות ה-DSM IV, ועל פי ה-DSM IV הם אינם מוגדרים כלוקים בסינדרום.
[עריכה] ראו גם
אוטיזם בתפקוד גבוה
קהילה אוטיסטית
הקשת האוטיסטית
הנרי קבנדיש
ג'ון נאש (אדריכל)
בית אקשטיין
[עריכה] קישורים חיצוניים
אספרגר ישראל
כיצד תסמונת אספרגר תרמה לנו - באתר הבי.בי.סי
Temple Grandin, Ph.D, An Inside View of Autism
Center for the Study of Autism
ערך מומלץ
התרבות האוטיסטית טוענת שהאוטיזם הוא הווייה ייחודית ובעלת ערך, ולא הפרעה הדורשת מרפא. השקפה זו כוללת את האמונה שההבדלים הנוירולוגיים (נוירודייורסיטי) של האוטיסטים הינם מוטציה היוצרת קבוצת מיעוט חברתית בעלת גנטיקה ייחודית, בדומה לקבוצות מיעוט אתניות.
תוכן עניינים [הסתר]
1 האם התרבות האוטיסטית היא תרבות אמיתית?
2 נציגים בולטים
3 אמונות
4 ארגונים
5 ספרות
6 קישורים חיצוניים
[עריכה] האם התרבות האוטיסטית היא תרבות אמיתית?
מאפיינים עיקריים של תרבות הם:
תרבות מבוססת על סמלים, דרכים מופשטות של התייחסות לרעיונות, עצמים, רגשות או התנהגויות - והיכולת לתקשר באמצעות סמלים על ידי שפה.
תרבות היא משותפת. אנשים מאותה החברה חולקים התנהגויות ואופני חשיבה משותפים באמצעות התרבות.
תרבות היא נלמדת. בעוד שאנשים יורשים באופן ביולוגי הרבה תכונות פיזיולוגיות ואינסטינקטים התנהגותיים, התרבות עוברת באמצעות תורשה חברתית. אדם חייב ללמוד את התרבות מאנשים אחרים בחברה.
תרבות מתאימה את עצמה. אנשים משתמשים בתרבות כדי להתאים עצמם בגמישות ובזריזות לשינויים בעולם הסובב אותם.
בהתאם למאפיינים אלה, האוטיסטים המתקשרים נמצאים בשלב הראשוני של גיבוש תרבות. הרבה מאפיינים של תרבויות מוכרות נמצאים בתרבות האוטיסטית. ישנן אמונות משותפות, ארגונים, שפה ואמנות שהם ייחודיים לקבוצה וישנה נטייה להינשא בתוך הקבוצה. את התרבות האוטיסטית ניתן ללמוד באמצעות מספר גדול של ספרים ואתרי אינטרנט ובאמצעות כנסים כגון אוטריט ואוטסקייפ. האפשרות להיעזר באוטיסטים אחרים למען תמיכה רגשית או עזרה פרקטית עשוייה לעזור לאוטיסטים להסתגל בקלות רבה יותר לעולם. מאמרו של ג'ים סינקליר "ההיסטוריה של רשת האוטיזם הבינלאומית" כולל הסבר על התרבות האוטיסטית.
[עריכה] נציגים בולטים
האוטיסט שדיבר לראשונה על אוטיזם במונחים של תרבות היה ג'ים סינקליר, אשר בשנת 1992 השתתף בהקמת הארגון האוטיסטי הראשון, רשת אוטיזם בינלאומית ANI.
נציגים בולטים של התרבות האוטיסטית הם מרטיין דקר, מחבר המאמר "במונחים שלנו: תרבות אוטיסטית נוצרת" ודון פרינס-היוז, הטוענת שהתרבות האוטיסטית התפתחה בזכות האינטרנט. הנציגה הבולטת של התרבות האוטיסטית בישראל היא סולה שלי, בעלת הבלוג אי-שם על הקשת.
[עריכה] אמונות
התרבות האוטיסטית טוענת שהאוטיזם, כצורת קיום ראוייה וייחודית, צריך להיות מקובל ומוערך. אין לפחד ממנו או לנסות לרפאו. הרבה אוטיסטים מעדיפים להיות לבדם מאשר להתחבר. רבים מהם מעריכים מתמטיקה, מדע, מדע בדיוני ומחשבים (נושאי עניין אלו נפוצים יותר בקהילה האוטיסטית מאשר בציבור הרחב, אך ישנם אוטיסטים רבים שאינם בעלי כישרון בתחומים אלו). אוטיסטים רבים אומרים שהם מרגישים כמו חוצנים, או שהם מבינים איך חוצנים מרגישים.
[עריכה] ארגונים
לתרבות האוטיסטית יש ארגונים, כגון אספים לחופש ו- רשת האוטיסטים הבינלאומית בחו"ל, ואס"י - אנשי ספקטרום ישראלים בישראל. קבוצות אלו מבקשות לקדם את הסובלנות כלפי ציבור האוטיסטים.
[עריכה] ספרות
Through The Eyes Of Aliens מאת ג'סמין אוניל, הינו ספר מאת אוטיסטית הכותבת אך אינה מדברת. היא מתארת את האוטיזם כדרך של תפיסת העולם והתקיימות בו ולא כמחלה. זוהי השקפה המקובלת בתרבות האוטיסטית.
[עריכה] קישורים חיצוניים
אוטסקייפ (אנגליה) - התכנסות שנתית, המאורגנת על ידי אוטיסטים, למען אוטיסטים.
אוטריט (ארצות הברית) - התכנסות שנתית, המאורגנת על ידי אוטיסטים, למען אוטיסטים.
אס"י (ישראל) - אתר המידע של אס"י, הכולל חדשות מן הקהילה האוטיסטית בארץ ובעולם, כתבי א"סים בעברית וכתבים מתורגמים לעברית, וכן יצירות לא מילוליות.
מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%95%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%AA
קטגוריה: הקשת האוטיסטית
כל הזכויות לאתר זה שמורות לקהילה האוטיסטית בישראל 2007-2005